למעשה ייעוץ ארגוני
לא בדיוק שקרתי, כי לעולם לא הרגשתי שיצאתי ממנו באמת, לא חוויתי את טוהר העולם
כפי שתמיד חלמתי והרגשתי, לעולם אסור היה לנו להוריד פיסת בד ממדינו, ובטח שלא
לחשוף את פנינו.
הפעם
הראשונה שבה חשפתי את פניי והורדתי את המסכה הייתה מולך בנג'מין, אני מצטער, כל כך
מצטער, אך התביישתי לחשוף את עברי בתור לוכד" אמר בבושה רבה.
"ובכן,
הם באמת הרגו את חברי, אני צפיתי ייעוץ ארגוני זאת לנגד עיניי, אבל מדוע ציינת שהם התכוונו
להרוג את חבריי ולא דווקא אותי? איבדתי אותך" אמרתי. בשלב זה כבר התחלתי
להאמין למוטציית פיתוח הדרכה, אפשר להגיד שהאמנתי לו לכל
אורך הדרך אך התסכול וחוסר האונים גרם לי לשפוך עליו את עצביי, אי אפשר היה לשפוט
אותי, כל אדם היה מגיב בצורה דומה.
